<h1>ראבי"ה סימן קי"ג</h1>
<h2>דף מ.</h2>
בירך על פירות האילן בורא פרי האדמה יצא ועל פירות הארץ בורא פרי העץ לא יצא. וקיימא לן כסתמא דמתניתין. ואע"ג דמוקמינן כר' יהודה, ודילמא סתם ואחר כך מחלוקת היא, כיון דלא ברירא לן, דדילמא מחלוקת ואח"כ סתם הוא, הוה ליה כספיקא דרבנן בברכתו, כדפסקינן [ב]ספק קרא קריאת שמע, ולא יחזור ויברך. וכן פסק בשאלתות דכל ברכה שאינה דאורייתא מספיקא לא יחזור ויברך. פסק ר"ח היכי דשקלת לפירא וכו' תניא בתוספתא כל שהוא מוציא עליו מעיקרו עשב הוא ומברך בורא פרי האדמה וכל שמוציא עליו מעצו אילן הוא ומברך עליו בורא פרי העץ. וראינו לרבותינו שאמרו משם רבותיהם כל אילן דבסיתוא נתרי טרפי מגווזיה ועייל מוחא בגווזיה ואפיק טרפא מגווזיה אילן הוא, וכל [ד]פארי (אילן) משרשיו כגון מוזי ושימשמי עשב הוא. כללא דמלתא [הגי עצים], דיבשי בסיתוא באילני ובקייטא מלבלבי [והיזמי] ירקי, דיבשין בסיתוא לגמרי והדר פארי משרשיו, בר מניצפה שהוא צלף דאע"ג דפארי משרשיה עץ הוא דעיינו רבנן דמקצת פארי נמי מן העץ. ולפי זה אותן הנקראין [ברונבר"ש] בלשון אשכנז שעושין מי תותים מהם ומדנפר"ש ובלשון לע"ז פריז"ש הם נקראים עשב, כי חוזרים וגדלים מן השורש שנתייבש, ומברך עליהם בורא פרי האדמה.
